מה דינם של נכסים וכספים בחשבון משותף של בני זוג, שנפרדו ולאחר מכן נפטרו ולא ערכו צוואות?

כבר כתבתי כאן על כך שתכנון הון משפחתי חשוב מאוד במקרים בהם בני הזוג מצויים בפרק ב' (והלאה) וכאשר יש למי מהם ילדים מהפרק הקודם. לאחרונה הגיע לבית המשפט העליון מקרה בו בני זוג נישאו בפרק ב' בשנת 1974 כאשר לכל אחד מהם היו ילדים מקשר נישואים קודם. בשנת 1997 החליטו בני הזוג (אברהם ושרה) להתגרש ואף הכינו הסכם גירושין שהוגש לבית הדין הרבני ולא אושר היות ששרה לא יכלה להגיע לדיון מסיבה בריאותית. אברהם ושרה נותרו פורמלית נשואים אך חיו בנפרד עד פטירתם. שרה  לא ערכה צוואה ולכן חולק עזבונה בהתאם להוראות הדין כך שבן זוגה (הפורמלי), אברהם, ירש מחצית מכל רכושה ובנותיה מנישואים קודמים ירשו את היתרה. כמובן, שבנותיה של שרה לא היו שבעות רצון מחלוקה זאת בשעה שאמם שרה לא חיה עם בן זוגה לשעבר (אברהם) כמעט עשרים שנה (עד לפטירתה) ולכן הגישו התנגדות לבקשה למתן צו ירושה. הצדדים הגיעו לפשרה, לפיה אברהם  יירש רבע (25%) מעזבון שרה ואילו בנותיה יירשו את היתרה (75% -שלושת רבעי – מעזבונה).

בכך לא הסתיימה המחלוקת, שכן לאחר פרידת בני הזוג ומעבר לחיים בנפרד העבירה שרה סכום משמעותי (שלושה מיליון שקלים וחצי) לחשבון המשותף ועלתה השאלה האם גם סכום זה יחולק בהתאם להסדר הפשרה אליו הגיעו אברהם וילדיה של שרה לעניין עזבון שרה? בנותיה של שרה טענו שהתשובה לכך חיובית ולכן יהיה זכאי אברהם רק לעשרים וחמישה אחוזים  (25%) מהסכום. ילדיו של אברהם (שכבר הלך לעולמו) טענו, שעזבונו זכאי למחצית (50%) מהסכום בחשבון הבנק מכוח הבעלות המשותפת בחשבון ועוד עשרים וחמישה  אחוזים (25%) מהיתרה כלומר סך הכל יהיו ילדיו של אברהם זכאים ל- 62.5% מהסכום שהפקידה שרה בחשבון המשותף. המחלוקת נדונה בשתי ערכאות ולבסוף הגיעה לבית המשפט העליון שקבע, שאין מקום להתערבותו בקביעת הערכאה למטה, לפיה אין להיאחז בפורמליות של רישומם של אברהם ושרה כנשואים עד לפטירתם וניתן לראות בכספים ככאלה השייכים לשרה ומשהועברו לחשבון המשותף לא ניתן לראות בכך מתנה לאברהם. כידוע, העברה בין בני משפחה, ללא תמורה, נחשבת ככלל כמתנה, ואולם כאן נקבע, שאברהם ושרה אינם בני זוג ולכן כדי להוכיח זכאות של אברהם לחלק מהסכום שהופקד בחשבון המשותף יש צורך להוכיח, שהעניק תמורה ראויה בעבורו.

בהערת שוליים אציין, כי אין ללמוד מאי התערבותו של בית המשפט העליון בקביעות של ערכאת ערעור תחתיו, מהי ההלכה המשפטית למקרה זה, שכן לא ניתנה הכרעה לגופו של עניין אלא הכרעה האם יש להתערב בפסק הדין של הערכאה למטה או לא. היות שבית המשפט העליון סבר שמדובר במחלוקת נקודתית קונקרטית ולא במחלוקת בסוגיה עקרונית לא מצא לנכון להתערב בתוצאות פסק הדין.

מה ניתן ללמוד מהמקרה? תכנון הון משפחתי הופך חשוב ויכול למנוע מחלוקות משפטיות בין יורשים, על כל האנרגיות השליליות בין הצדדים וההוצאות המשפטיות שכרוכות בהן. ראו את המקרה שהבאתי בפניכם – עבר שלוש ערכאות, שנים של התדיינויות שהיה ניתן למנוע בקלות יחסית. כך כדוגמה כאשר בני זוג (או אחד מהם) מבינים שדרכם המשותפת עומדת להסתיים ראוי להתייעץ עם עורך דין מומחה לתכנון הון משפחתי וצוואות ולערוך צוואה המדירה את בן הזוג השני וקובעת מי יירש אותו, שאחרת היה וחס וחלילה בן הזוג ילך לעולמו טרם הסדיר את הגירושים וטרם ערך צוואה יהיה בן זוגו זכאי למחצית עזבונו ואם זאת לא הייתה כוונתו ניתן למנוע זאת.