תכנון העתיד והעברה בינדורית של נכסים ומניות חברה

מי מאיתנו אשר מחזיק בנכסים שונים, הדורשים טיפול שוטף, מהרהר, מפעם לפעם בינו לבין עצמו, מה יעלה בגורלם ומי ימשיך את הטיפול בהם כאשר, חס וחלילה, לא יוכל עוד לטפל בהם מפאת מחלה, תאונה או מכל סיבה אחרת שבגינה יהפוך לחסר כשירות וכיצד יוכל להביא לכך שהמצב אליו יקלע לא יוביל לאובדן כל מה שצבר והרוויח כל חייו ויותירו אותו חסר כל בשעתו הקשה, וגם לא יאפשר לבני משפחתו ליהנות מהם לאחר שילך לעולמו.

המדובר על נכסים דוגמת: דירות (מושכרות), מגרש באזור בו עשויים לאפשר לבנות בניינים למגורים, וגם מניות בחברה, אופציות, החזקות בשותפות, גם במסגרת השקעות במיזמים או בפרויקטים של השבחת נדל"ן בארץ ובחו"ל ונכסים נוספים.

עד לפני שנים ספורות, היו הכלים לתכנון העתיד בדין הישראלי מוגבלים מאוד, ולאחרונה הגיע לבית המשפט המחוזי מקרה, מאותה תקופה, בו אדם דאג באשר לגורלם של נכסיו ומי ישמר אותם לאחר שלא יוכל לעשות זאת בעצמו. הנכסים כללו את כל המניות (למעט מניה אחת) בחברה בתחום הבניה בעלת מחזורים גדולים ומשמעותיים. במקרים כגון אלה, מדובר על חברות המיוסדות בדרך כלל על ידי אדם ולאחר מכן הוא נותר בעל המניות בה גם אם הוא מעביר את הניהול לגורמים אחרים. אותו אדם לא הותיר את הדאגות בליבו ופנה לעו"ד ותיק ומאוד מוכר בתחום דיני החברות וביקש את עצתו. אותו אדם הביע את רצונו, שהחברה תמשיך להיות נשלטת בידי בני משפחה תוך שההחלטות יתקבלו, "ברוח טובה". היות שבאותה עת לא היה קיים בדין המוסד הקיים היום המוכר כ"ייפוי כח מתמשך", הוצע לו לערוך "ייפוי כח", לאחר בדיקת כשרותו הרפואית, ובמסגרתו מינה שלושה מיופי כח לשם פעילות תחתיו בחברה והקנה להם סמכויות שונות וקבע הרכב דרוש של חתימות שלהם למספר עניינים ונקבע, שייפוי הכח יהיה תקף למשך עשרים שנה מהמועד, שחתם על ייפוי הכח.

לאחר תקופה, אותו אדם חווה הידרדרות רפואית בעקבות מחלת האלצהיימר ממנה סבל ונבצר ממנו להמשיך ולנהל את ענייניו, לרבות בשל החזקותיו במניות החברה. מיופי הכח נכנסו לתפקידם ואז עלתה השאלה האם ייפוי הכח תקף? מבחינת כשירותו של אותו אדם לייפות את כוחם ולמנותם הרי שבסמוך למועד עריכת ייפוי הכח נערכו לו בדיקות רפואיות המאשרות את כשירותו להבחין בין טוב לרע ולצוות ציוויים כגון אלה. ואולם השאלה הינה האם ייפוי כח תקף לאחר שאדם הופך חסר כשירות?

הכלל הקבוע בחוק השליחות, התשכ"ה- 1965 (להלן – "חוק השליחות") הינו שייפוי כח תקף כל עוד מייפה הכח (מי שמקנה את הזכויות) לא ביטל אותו, נפטר או הפך חסר כשירות משפטית. ודאי תשאלו בקשר לעניין אחר, אם כך כיצד ניתן להשלים עסקת מכירת דירה כאשר המוכר הופך חסר כשירות טרם הושלם רישום הנכס על שם הקונה בלשכת רשם המקרקעין (הטאבו)? לשם כך קיים חריג בחוק השליחות הקובע, שייפוי הכח יהיה תקף גם כאשר מי שחתם על ייפוי הכח נפטר או הפך חסר כשירות בהתקיים התנאים הבאים: מדובר בזכות של אדם אחר (הקונה), שהשליחות ניתנה להבטחת אותה זכות, ושהזכות תלויה בביצוע אותה זכות (שאחרת לא ניתן יהיה להשלים את העיסקה). במקרה שתיארתי לעיל, סבר מי שערך את ייפוי הכח, כי עקרונות אלו יאפשרו מתן תוקף לייפוי הכח שהכין עבור הלקוח, גם בתקופה לאחר שהלקוח יהפוך חסר כשירות, שכן פעילותה של החברה תלויה במינוי מיופה כח שיפעל במקום אותו אדם ולכן נכנס בגדרי החריג שקבע חוק השליחות לכך שייפוי כח יהיה תקף גם לאחר אובדן כשירות של מייפה הכח.

למרות זאת, באותו מקרה קבע בית המשפט, שאין ליתן תוקף לייפוי הכח, שערך אותו אדם וזאת מהמועד בו הפך חסר כשירות וזאת מטעמים שונים ועיקרם, שלא ניתן לקבוע שייפוי הכח ניתן לטובת הזכות של החברה להתקיים לאחר שבעל המניות בה איבד את כשירותו לפעול בה. בית המשפט הסתמך על הוראות חוק החברות, התשנ"ט-1999 הקובעות, שקיימים שלושה מוסדות מרכזיים בחברה: האסיפה הכללית של בעלי המניות, הדירקטוריון והמנהל הכללי. הפיכת בעל המניות בחברה לחסר כשירות לא מונעת מהחברה להמשיך להתקיים ולנהל את פעילותה באמצעות המנהל הכללי והדירקטוריון. ומה יעלה על החלטות שניתן לקבל רק באסיפה הכללית של החברה? לעניין זה קבע בית המשפט יש למנות אפוטרופוס לענייני רכוש לאותו אדם, שיקבל החלטות במקומו. המשמעות הפרקטית של ההחלטה הינה המשך הצורך בפניה לבית המשפט ובהוצאות משפטיות ומאמצים (נוסף על אלו שננקטו עד אותו מועד) לשם הבטחת המשך פעילות החברה.

המקרה שסקרתי ושהחלטה בעניינו ניתנה לאחרונה, מציג את הקושי שהיה קיים טרם הוספת מוסד "ייפוי כח מתמשך" לכלים העומדים לרשות אדם לתכנון עתידו וההעברה הבינדורית וניהול נכסים, כאשר יהפוך חסר כשירות.

בעזרת הכלים הקיימים כיום בחוק הישראלי ניתן להימנע מהקשיים והבעיות שהוצגו במקרה הנזכר לעיל. ייפוי כח מתמשך מאפשר לקבוע כללים בדבר זהות מי שיהיה אמון על ניהול נכסיו ורכושו, ענייניו הרפואיים והאישיים כאשר יהפוך חסר כשירות ופירוט ברמה הנדרשת של הסמכויות המוקנות והרצונות של אותו אדם ממיופי הכח הממונים על ידו. ייפוי כח מתמשך נכנס לתוקף בשעה שהופך אדם לחסר כשירות ותקף עד תשעים יום לאחר פטירתו. לאחר לימוד רצונותיו של האדם, מצבו המשפחתי ומצב נכסיו והצרכים הנובעים מכך ניתן להבין את המצב הכללי ולהכין ייפוי כח מתמשך עם הוראות מתאימות אשר תאפשרנה העברה חלקה, ככל שניתן, למיופי הכח ללא צורך בפניות לבית המשפט והידרשות להתדיינות משפטית בשעה שממילא אינה קלה לבני המשפחה. כיום החזקת נכסים המצריכים טיפול שוטף הפכה לנפוצה ואינה מוגבלת לקבוצת אוכלוסיה מסוימת ולכן ראוי להקדיש לכך מחשבה ולהביא לידי ביטוי את רצונותיכם בכלים המשפטיים החדשים יחסית שנוספו לדין הישראלי בשעה שאתם בריאים וכשירים לעשות זאת.