האם ניתן לערוך צוואה בהודעות וואטסאפ?

נשאלתי – האם ניתן לערוך צוואה כהודעות וואטסאפ בהן יפורטו רצונות המצווה?

אנו חיים בתקופה בה הטכנולוגיה משתלבת בכל תחומי חיינו ומשנה הרגלים רבים עד כדי כך שצעירים אינם מכירים את הרגלי החיים, שהיו כאן לפני השתלבות הטכנולוגיה. כך כדוגמה, פעם אדם שהיה מבקש ליצור קשר עם חברו, היה משתמש בטלפון (קווי) והיום התכתבות או הודעות מוקלטות באפליקציית וואטסאפ הפכו לחלופה פופולרית עד כדי כך שלא בכל בית מותקן טלפון קווי ופוחת גם השימוש בטלפון הסלולרי לשיחות.

היות שהטכנולוגיה משתלבת בתחומים רחבים בחיינו, עולה השאלה: מה לגבי צוואה? האם נוכל לערוך צוואה בהודעה או בהודעות וואטסאפ, שישלח אדם לעצמו או לזוכים על פי "הצוואה הדיגיטלית" שערך או לשני אנשים אחרים, שאינם הזוכים?

חוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע מספר דרכים בהן ניתן לערוך צוואה. הדרך הראשונה, היא צוואה בכתב יד. לצוואה זאת קיימות בחוק מספר דרישות בסיסיות, שחייבות להתקיים וביניהן שהצוואה תיכתב בכתב ידו של אדם (ולא תודפס) וגם שתכלול תאריך ותיחתם על ידו. צוואה בכתב יד היא הפשוטה ביותר לעריכה ויכולה להיערך על ידי המצווה לבדו ללא צורך באנשים נוספים.

קיימות דרכים נוספות לעריכת צוואה והן כוללות צוואה בפני (שני) עדים, צוואה בפני רשות (דוגמה לכך היא צוואה שתיערך בפני נוטריון) וצוואת שכיב מרע, כשאת האחרונה ניתן לערוך בסיטואציות מסוימות אליהן נקלע המצווה.

נחזור אל צוואה בכתב יד. ציינתי, שדרישת כתיבת הצוואה בכתב ידו של המצווה היא דרישה יסודית לקיומה של צוואה זאת ועולה השאלה האם העובדה, שהיום אנו "כותבים" הודעות בוואטסאפ יכולה ללמד על כך שיינתן תוקף לצוואה שנערכה בוואטסאפ בשליחתה בקבוצה לעצמנו או בשליחתה לזוכים על פי "הצוואה הדיגיטלית" שיצרנו?

לאחרונה, הגיעה שאלה זאת לבית המשפט ומעשה שהיה כך היה: ראובן חלה במחלת הקורונה ובעודו מאושפז בבידוד בבית החולים בחו"ל שלח הודעות וואטסאפ לאחותו, רבקה, שמתגוררת בישראל ובהן ביקש לצוות מה ייעשה ברכושו הרב לאחר פטירתו כשהוא מציין בהתייחס לכל סוג רכוש כיצד לחלקו בין יורשיו. לאחר פטירתו של ראובן, פנתה אחותו, רבקה, לרשם הירושה וביקשה לתת תוקף להודעות הוואטאפ ששלח אליה ראובן כצוואה ולתת צו לקיומה של "הצוואה". במקביל, ילדיו של ראובן (שככל הנראה לא היו עמו בקשר) הגישו בקשה לצו ירושה, לפיו הם יורשיו של ראובן על פי דין היות שלא ערך צוואה.

רבקה טענה, שעל בית המשפט לצאת מ"השבלונות" ושמדובר בכתב שיצא על ידי ראובן, שהקליד את ההודעות בעצמו. עוד טענה, שהרצון לכבד את רצון המת הוא עיקר ובמקרה שלנו לא רצה המנוח שילדיו שלא היו עמו בקשר עשרים שנה ירשו אותו וטענות נוספות. מטעמים אלה ואחרים טענה, שיש לתת תוקף להודעות הוואטסאפ  ששלח אליה ראובן כצוואתו.

אמנם ניתן לחשוב, שדבקות בדרישות המופיעות בחוק הירושה היא בבחינת "שבלונות" אך יש לזכור, ש"שבלונות" אלה באו לעולם גם כדי למנוע מצב בו לא יקוים רצונו של המצווה. כך במקרה שתואר בבית המשפט עלתה טענה מעניינת, לפיה העובדה שנשלחו הודעות מהוואטסאפ של ראובן אינה מלמדת בהכרח, שראובן כתב את אותן הודעות. יתכן, כי עת ראובן היה מאושפז ניטל ממנו הטלפון הסלולרי ודרכו ניגשו לוואטסאפ ורשמו את ההודעות בשמו. כמו כן, כיום ניתן לגשת לוואטסאפ גם ממחשב אישי וקיימות לא פעם השתלטויות של גורמים שונים על חשבונות וואטסאפ, שעשויים לכתוב צוואות בשמם של בעלי חשבון הוואטסאפ עליו השתלטו.

הדיון בפסק הדין היה מקיף וארוך וניתח את האפשרות להתייחס להודעות הוואטסאפ של ראובן כצוואה בכתב יד, כצוואה בעדים ואף כצוואת שכיב מרע. בית המשפט קבע שהדרכים לעריכת צוואה הקבועות בחוק הירושה הינן בבחינת רשימה סגורה, שלא ניתן להוסיף עליהן דרך נוספת. בית המשפט שלל את האפשרות ולא הכיר בהודעות הוואטסאפ כצוואה על פי הדין הישראלי בדומה לכך שגם צוואה שהקליד אדם במחשב וחתם על המסמך אינה נחשבת כצוואה בכתב, כמובנה בחוק הירושה.

תוצאת פסק הדין היא שהיות שלא הכירו בהודעות הוואטסאפ ששלח ראובן לאחותו רבקה הרי שבהיעדר צוואה של ראובן חלוקת רכושו תיעשה בהתאם להוראות חוק הירושה ולכן ילדיו, שאף שלא עמדו איתו בקשר שנים רבות זכו ברכושו.

לפעמים, אנו בטוחים שהשפה המשפטית והשפה השגורה בפינו זהות ולכן עשויים לטעות ולחשוב שצוואה בכתב יד היא גם צוואה מודפסת, צוואה בוואטסאפ או אולי צוואה מוקלטת. לכן חשוב לפנות לעורך דין לירושות וצוואות כדי להבטיח שבסופו של יום ההוראות שאנו רוצים לקבוע יקבלו תוקף לאחר פטירתנו.