האם רשימת לקוחות היא בהכרח "סוד מסחרי" בר הגנה?

בעולם המסחר המודרני אחד היסודות להצלחתה של חברה מסחרית היא קיומם של סודות מסחריים. מדובר ב"מידע עסקי" המקנה לבעליו יתרון על מתחריו בשל העובדה שמידע זה הינו בבחינת סוד וזאת כאשר בעליו יכול להוכיח, שהוא נוקט במאמצים כדי לשמור על המידע העסקי כסוד.

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן – "החוק") מקנה הגנה מפני גזל של "סוד מסחרי" מבעליו. בתי המשפט בוחנים בכל מקרה המגיע לפתחם מהו טיב המידע בגינו נדרשת הגנה. חשוב לציין, כי אין בעובדה שפלוני נוקט אמצעי הגנה כדי לשמור על מידע לבדה כדי להביא לקביעה שמדובר ב"סוד מסחרי. מובן לכל , ששמות הלקוחות כשלעצמם אינם מהווים "סוד מסחרי" גם כאשר הם מופיעים ברשימה. אולם הגנה על המידע העסקי ניתנת במקרים בהם יוכח לבית המשפט, שרשימת הלקוחות אינה מסתכמת ברשימת שמותיהם אלא כוללת גם "ערך נוסף" וכאשר הוכח שנדרש למבקש מאמץ מיוחד כדי לגבש את הרשימה ומכאן נובע הערך בניצול המידע על ידי צד ג'.

ננסה להמחיש את הדברים בעזרת מקרה, שנדון בבית המשפט המחוזי בעניין שטראוס מים בע"מ (להלן – "שטראוס") בו טענה, שעובד שטראוס העביר לנתבע את רשימת לקוחותיה והנתבע אשר עוסק במתן שירות לברי מים עשה שימוש ברשימת הלקוחות לצורך העברת לקוחות שטראוס לקבלת שירותיו חלף שירותיה של שטראוס. שטראוס ביקשה, בין היתר, שינתן צו המונע מהנתבע לפנות ללקוחותיה בפעולות שיווק, שירות או מכירה.

באותו מקרה, סבר בית המשפט, שרשימת לקוחות הכוללת את סוג המכשיר, המחיר שהתחייבו לשלם לשטראוס ותקופת השירות מהווה "סוד מסחרי" היות שפריטים אלו מהווים "ערך מוסף" לרשימת הלקוחות ההופכים אותם ל"סוד מסחרי" ומשכך העניק הגנה לשטראוס מפני השימוש שעשה הנתבע ברשימת לקוחותיה.

כאשר אנו פונים ללקוחות חברה פלונית ומציינים בפתיח "לקוחות חברה פלונית, יש לנו הצעה עבורכם…" האם יש בכך כדי להפר את הוראות החוק? בית המשפט קבע ששימוש כאמור אינו עולה בהכרח כדי הפרת החוק. אלא, שבאותו מקרה הפרטים הנוספים, שהתקבלו אצל הנתבע מעובד שטראוס, שאפשרו לו להציג לפונים אליו בעקבות ההודעה הנ"ל מידע של הלקוח השמור אצל שטראוס, הביאו לכלל מסקנה, שאכן מדובר על הפרת "הסוד המסחרי" של שטראוס בשל הערך המוסף, שמעניקים הפרטים שהתקבלו.

באותו מקרה, שטראוס אף רשמה את רשימת לקוחותיה כמאגר מידע אצל רשם מאגרי המידע, הוכח שהיא נוקטת אמצעי אבטחה במשרדי שטראוס מה שחיזק את טענתה שמדובר "בסוד מסחרי".

כאשר הוכחנו, שמדובר בסוד מסחרי של החברה, אלו עילות עומדות לנו במקרה של שימוש בו על ידי צדדים שלישיים? ישנן מספר עילות, הכוללות את "גזל סוד מסחרי", "גניבת עין" ועשיית עושר ולא במשפט, שלא ארחיב במאמר זה על היסודות לקיומם.

כמובן, שככל שהיה בידיו של הנתבע להוכיח, שרשימת לקוחות שטראוס הינה בגדר "נחלת הכלל", מידע הנגיש לציבור, לא הייתה ניתנת הגנה לשטראוס בשל השימש ברשימת לקוחותיה.

סיכומם של דברים – המידע העסקי של הארגון הינו לעיתים הנכס המרכזי שלו. למרות זאת, אין בערך שהארגון מייחס למידע העסקי כדי להקנות לו הגנה אוטומטית מפני שימוש על ידי אחרים וכדי שמידע עסקי זה יזכה להגנה חשוב להתייעץ עם עו"ד ולאחר הסבר על המידע, ייחודו, היקפו, אמצעי ההגנה הננקטים ופרמטרים נוספים תוכלו להבין האם מידע זה עשוי לזכות בהגנת החוק כ"סוד מסחרי".