במאמרים קודמים כתבתי כאן על כך שלפני מספר שנים תיקון מספר 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן – "החוק") יצר כלים משפטיים חדשים לתכנון העתיד. כלים משפטיים אלו נועדו להגן על אדם ולמלא את רצונותיו כבר משלב בו חס וחלילה יהפוך לחסר כשירות להבחין בין טוב לרע ועד לאחר פטירתו. אחד מהכלים המשפטיים הללו הינו: "ייפוי כח מתמשך", במסגרתו מתכנן אדם את עתידו כאשר הוא צלול ובריא, בנושאים: רפואיים, רכושיים ואישיים, ומתייחס למצבים שעשויים להתרחש במועד בו לא יוכל לקבל עוד החלטות בענייניו. במסגרת ייפוי הכוח המתמשך קובע המצווה מי ימונה (או ימונו) כאחראים על עניינים אלו ובאיזה אופן ינהלו את ענייניו ואלו החלטות יוכלו לקבל. במסגרת עריכת ייפוי הכח המתמשך קוראים מיופי הכח, שממנה המצווה, את הנחיותיו של המצווה והם יכולים לשאול אותו בזמן אמת מהם רצונותיו ולהבינם בצורה מלאה, כאשר הוא צלול.
בדרך כלל, מיופי הכח הם בני משפחתו הגרעינית הקרובה של הממנה, בהיותם אנשי אמונו הקרובים. ואולם, קיימים מקרים בהם אדם הינו ערירי ואין לו אפילו קרובי משפחה רחוקים, שהינם אנשי אמונו וכאלה המסכימים ליטול על עצמם את התפקיד. מקרים נוספים הם כאלה שבהם הממנה מסוכסך עם המשפחה הגרעינית שלו או שאינו בוטח בהם, שיקיימו את רצונותיו ויעמדו לצדו בשעות בהן יכולותיו הקוגניטיביות דועכות.
כאשר מגיעים אליי למשרד ממנים, שאינם רוצים למנות קרובי משפחה כמיופי הכח שלהם אנו דנים בשאלה: מי ימונה או ימונו כמיופה הכח? אז מגיעה שתיקה ארוכה ולאחריה שמעתי כאלה שאמרו: "אתה תמונה כמיופה הכח שלי". אז אני מסביר, שכמי שעורך את ייפוי הכח המתמשך נאסר עליי על פי דין לשמש כמיופה כח. לאחר מכן, מתכנס מולי הממנה לתוך עצמו וחושב מחשבות.
קיימים מקרים בהם הממנה הוא בעל קשרים טובים עם שכנים, חברים לעבודה, חברים מתחנות אחרות בחייו ואז שולף הממנה את שמו של אחד מהם ואומר: "אותו אני רוצה למנות".
כמובן, שעולה השאלה האם אותו אדם, שהממנה מבקש למנות כמיופה כח ייתן את הסכמתו לכך, שאחרת לא ניתן יהיה לערוך את ייפוי הכח. אם נביט על המקרה מנקודת מבטו של מיופה הכח הפוטנציאלי, הרי שגם במקרים בהם קיימת חברות קרובה עם הממנה, קיים חשש טבעי ומובן של מיופה הכח הפוטנציאלי להיכנס בנעליו של הממנה ולקבל החלטות במקומו בנושאים הרי גורל הכוללים את התחום הרפואי, במיוחד במקרים בהם קיימת משפחה גרעינית קרובה, שאינה ביחסים טובים עם הממנה, שעשויה להערים קשיים על פעילותו של מיופה הכח. כמו כן, קיים חשש משמעותי לכך שהתפקיד, כמיופה כח, יגזול מהממונה שעות רבות, אנרגיה וכוחות נפשיים.
בדרך כלל, כאשר ממונים קרובים מהמשפחה הגרעינית של הממנה כמיופי כח, הם עושים זאת בהתנדבות מלאה ומתוך הכרת תודה והכרת הטוב שלהם כלפי הממנה על כל השנים בהן חי לצדם (לבת זוגו) או גידל אותם (לילדיו).
ואולם, כאשר מדובר במיופה כח, שאינו קרוב מהמשפחה הגרעינית עולה השאלה כיצד נוכל לגרום לו לתת את הסכמתו להתמנות כמיופה ככח של הממנה?
לעניין זה חשוב לדעת ולהכיר, שהחוק קובע אפשרות לממנה לקבוע את שכרו של מיופה הכח במסגרת ייפוי הכח המתמשך. הוראה זאת, מקנה לממנה, שלא התברך במשפחה שניתן למנות נציגים ממנה כמיופי כח, אפשרות לפנות לסובבים אותו, שעליהם הוא סומך בבקשה למנותם כמיופי כח, שידאגו לו ולענייניו ולהבטיח, שלא ימצאו חסרים בשל אובדן הזמן והשקעת משאבים הכרוכה בפעילות מיופה הכח.
כמובן, ששכר מיופה הכח אינו תכלית הכל ובצד התפקיד קיימת אחריות גדולה וכאמור, כאשר קיימת משפחה גרעינית, שהממנה בחר שלא למנות נציגים ממנה כמיופי כח, קיים חשש לעימות שלהם עם מינויו של מיופה הכח ולטענותיהם, שמיופה הכח ניצל את הממנה בניסיון להשתלט על נכסיו בימי חייו. בצד זאת, חשוב לזכור, שהסדר זה המאפשר לתגמל את מיופה הכח מאפשר לממנים מסוימים, כמפורט לעיל, להשיג הסכמה של מיופי כח להתמנות לתפקיד, שכך ניתן לפצות את הממונה לפחות בגין המאמץ, שכרוך בתפקיד.
לאחרונה, הגיע לבית המשפט מקרה בו עורך דין (שלא ערך את ייפוי הכח המתמשך) התמנה על ידי אשה ערירית כמיופה כח. מינוי זה נערך בסמוך לתיקון 18 לחוק, וייפוי הכח המתמשך לא כלל הוראות בדבר שכר לממונה. לאחר תקופה, נכנס ייפוי הכח המתמשך לתוקף ועורך הדין מצא עצמו משקיע שעות רבות בטיפול בענייניה של הממנה, האשה הערירית, כולל ביקורים אצלה, שיחות עם רופאיה והעובדת הסוציאלית, מעורבות בייצוב המצב התרופתי שלה, מעקב אחר סדר יומה של הממנה במוסד בו שהתה ובעניינים הרכושיים שלה, הייתה בעלת ממון רב כגון: דרישות להחזרים כספיים, תשלומים שונים ועוד. כאשר אדם, שאינו קרוב מדרגה ראשונה של הממנה, מסכים למינוי לתפקיד מיופה הכח הוא אינו צופה ומעריך את היקף הפעילות, שתידרש ממנו ככל שהממנה יהפוך חסר כשירות וייפוי הכח המתמשך ייכנס לתוקף.
באותו מקרה, קבע בית המשפט, שיש להעניק לממונה שכר חודשי בעבור פעולתו עבור הממנה. החלטה זאת ניתנה למרות התנגדות בא כח האפוטרופוס הכללי למתן שכר למיופה הכח בשל פעילותו עבור הממנה, ולמרות שייפוי הכח המתמשך שותק בנושא שכר הממונה ולכן לכאורה הוא אינו זכאי לשכר. חשוב לזכור, כי לצורך כך היה על מיופה הכח לפתוח בהליך משפטי, להביא ראיות ועדויות ולקוות להחלטה המאפשרת לפצותו. עוד יש לזכור, כי המקרה המתואר, היה בעל נסיבות מיוחדות, שאפשרו להעניק לו שכר, שכן ייפוי הכח המתמשך נערך זמן קצר לאחר כניסת תיקון 18 לחוק והיה ניתן לחשוב שהיעדר הניסיון של עורך הדין שערך את ייפוי הכח המתמשך ואולי אי מתן הסברים מתאימים לממנה בעת עריכת ייפוי הכח המתמשך בעניין האפשרות להעניק שכר למיופה הכח הביאו למצב שלא נכללה הוראה בדבר שכרו של מיופה הכח.
כמובן, שהתוצאה של מקרה כגון זה, בו לא יוענק שכר למיופה הכח, שאינו בעל קרבת דם לממנה, יכולה להביא לכך שהממונה יתפטר מתפקידו – שכן מדובר בתפקיד וולונטרי ממנו יכול הממונה להתפטר בכל עת וללא נימוק.
חשוב ללמוד מהמקרה הזה, שצריך להבין היטב את משמעות הכלים המשפטיים בהם עושים שימוש ואת האפשרויות השונות הגלומות בכל אחד מהם ואת השלכותיו. עוד חשוב לקבל הסברים מקיפים מעורך דין ייפוי כח מתמשך לאחר שהבין את רצונותיכם לכל אחת מהסיטואציות האפשריות, את מצבכם המשפחתי ואת היחסים השוררים בין בני המשפחה ואת הקשיים שאתם צופים ביישום רצונותיכם. השקיעו בכך זמן ומחשבה, שכן בניגוד לכל מסמך משפטי שתחתמו עליו, שאת השלכותיו תוכלו לראות ולהבין בעודכם צלולים ואולי לתקן טעויות שהתגלעו, במקרה של כלים לתכנון העתיד הכוללים צוואות וייפוי כח מתמשכים, וכלים נוספים, לא תהיו במצב בו תוכלו לראות את תוצאותיהם, שכן ייפוי הכח המתמשך נכנס לתוקף כאשר תהפכו חסרי כשירות להבחין בין לטוב לרע והוראות הצוואה יישומו לאחר שתעברו לעולם שכולו טוב.
ליצירת קשר באמצעות הוואצאפ